שריל וויליאמס / שוטרסטוק CC BY-ND

ברצוני לדעת אם פליטת הפחמן של ניו זילנד בשיעור של 0.17% כוללת פליטות המיוצרות ממוצרים המיוצרים מעבר לים ואז מיובאים עבור הצרכן הניו זילנדי?

המשרד האחרון לאיכות הסביבה לדווחשפורסם בחודש שעבר מראה כי ניו זילנד תורמת 0.17% מכלל פליטות גזי החממה בעולם.

אוכלוסיית ניו זילנד מייצגת רק 0.06% מאוכלוסיית העולם (5 מיליון בניו זילנד, 7.8 מיליארד עולמי), מה שאומר שיש לה חלק לא גדול מהפליטות בגודל האוכלוסייה שלה. לפעמים זה מיוצג כפליטות לנפש - ובשנת 2017 דורגה ניו זילנד במקום השישי בגובהה מדינות מפותחות ומעברות, at 17.2 טון פליטות שוות ערך לפחמן דו חמצני לאדם. זה כמעט פי שלושה מהממוצע לנפש.

הסיבה לכך יכולה להיות מוסברת בחלקה על ידי האופן שבו מדינות מתייחסות לפליטות גזי החממה שלהן.

מעקב אחר פליטת סחורות

בדרך כלל מדינות משתמשות ב"הנהלת חשבונות מבוססת ייצור"לכמת את פליטת גזי החממה שלהם. גישה זו סופרת פליטות מכל הפעילויות המתרחשות בשטחה של מדינה - מה שאומר שמוצרים המיוצרים במקום אחר ואז מיובאים אינם כלולים.

המשמעות היא גם שאם מדינה מייצאת יותר סחורות ושירותים ממה שהיא מייבאת, היא ככל הנראה תהיה גבוהה יותר באופן יחסי לפליטות לנפש.

ניתן לטעון שאם מדינה יכולה לייצר מוצרים אלה ביעילות רבה יותר (עם פליטות נמוכות יותר) מאשר מדינות אחרות, זה עשוי להיות המצב המועדף. זה המקרה לייצור החקלאי של ניו זילנד. מחקר מראה שהמערכות החקלאיות הניזונות מרעה של ניו זילנד יעילות בייצור בשר ומוצרי חלב - לקילוגרם בשר או ליטר חלב, ניו זילנד פולטת פחות ממדינות רבות אחרות.

למרות שמרבית המוצרים הללו מיוצאים, הפליטות מייצורן נחשבות לכיוון של ניו זילנד מלאי גזי חממה. למעשה, כמעט מחצית מהניו זילנד פליטות בשנת 2018 הגיעו מחקלאות, וקצת פחות משלושת רבעים מפליטות החקלאות הללו היו מתאן מפרות וכבשים.

מנקודת מבט עולמית, מדיניות האקלים צריכה להכיר ביתרון בייצור סחורה היכן שהם יכולים להיות מיוצר עם פליטות נמוכות יותר. אחרת קיימת תעשיות סיכון שמועברות למדינות אחרות (בדרך כלל פחות מפותחות) עם תקנות פחות שינויים באקלים, ופליטת גזי חממה עולמית עולה כתוצאה מכך. זה מכונה "דליפת פחמן".

דפוסי צריכה

אך יש לכך תוצאה חשובה לכל זה: בהתחשב רק בפליטות מבוססות ייצור של מדינות אין די בכדי להתמודד עם משבר האקלים. גם אם ניו זילנד יכולה לייצר סחורות חקלאיות ביעילות רבה יותר ממדינות אחרות, האם יש לייצר את אלה בנפח הנוכחי - או בכלל?

בסופו של דבר עלינו לשקול דפוסי צריכה ולהעריך אם הם תואמים עתיד בר-קיימא לעולם.

במונחים מעשיים, פירוש הדבר שעלינו לתת דין וחשבון גם על פליטות צריכה וגם על בסיס ייצור. מערכת הנהלת חשבונות המבוססת על צריכה תעריך גזי חממה שנפלטו בייצור סחורות ושירותים שצורכים ניו זילנדים. זה כולל סחורות מיובאות כמו גם כל מה שמיוצר ונצרך בניו זילנד - וזה לא כולל סחורות ושירותים מיוצאים.

שני מחקרים בניו זילנד (במשך 2011 ו 2012) מראים כי התרומה הגדולה ביותר לפליטות מבוססות צריכה מגיעה משלושה מגזרים: בנייה, מזון ומשקאות, ושירותי חינוך ובריאות. עבור מזון ומשקאות, חלבון מהחי ובשר מעובד תורם 35% מהפליטות הקשורה לתזונה ניו זילנדית למבוגרים ממוצעת.

אולם ההתחשבנות בפליטות מצריכה עומדת בפני אתגרים. זה דורש מעקב אחר נקודת המוצא של מוצרים מיובאים, לרוב במדינות עם מלאי פליטה פחות מחמירים. ישנם שני סוגים של דוגמנות שאנו יכולים להשתמש בהם כדי לתמוך בניתוח מבוסס צריכה. הערכת מחזור חיים מתחיל במוצר - נניח תפוח או חפיסת אבקת חלב - ועוקב אחר כל שרשרת האספקה ​​חזרה דרך הקמעונאות, ההפצה והייצור החקלאי. דגמים אחרים לשלב נתונים סביבתיים וכלכליים באזורים מרובים.

נתונים כאלה והתובנות שאנו רוכשים הן מחשבונאות ייצור והן מצריכה עשויים להנחות את מדיניות האקלים העתידית כדי לאפשר לניו זילנד להפחית את הפליטות הן במדינה והן בעולם.

על המחבר

שרה מקלארן, פרופסור לניהול מחזור חיים, אוניברסיטת מאסי

מאמר זה פורסם מחדש מתוך שיחה תחת רישיון Creative Commons. קרא את ה מאמר מקורי.

ספרים קשורים

הוספה: התוכנית המקיפה ביותר שהציעה אי פעם להפוך את ההתחממות הגלובלית

מאת פול הוקן וטום שטייר
מול פחד ואדישות נרחבים, קואליציה בינלאומית של חוקרים, אנשי מקצוע ומדענים התאגדה כדי להציע מערך של פתרונות מציאותיים ונועזים לשינויי אקלים. מאה טכניקות ושיטות מתוארות כאן-כמה ידוע; כמה שמעולם לא שמעת עליהם. הם נעים מאנרגיה נקייה לחינוך בנות במדינות בעלות הכנסה נמוכה וכלה בפרקטיקות בשימוש בקרקע ששולפות פחמן מהאוויר. הפתרונות קיימים, הם קיימא מבחינה כלכלית, וקהילות ברחבי העולם מיישמות אותם כיום במיומנות ובנחישות. זמין באמזון

עיצוב פתרונות אקלים: מדריך מדיניות אנרגיה מעוטת פחמן

מאת האל הארווי, רובי אורוויס, ג'פרי רסמן
עם ההשפעות של שינויי האקלים כבר עלינו, הצורך לקצץ בפליטת גזי חממה עולמיים הוא לא פחות דחוף. זה אתגר מרתיע, אך הטכנולוגיות והאסטרטגיות לעמידה בו קיימות כיום. קבוצה קטנה של מדיניות אנרגיה, שתוכננה ומיושמת היטב, יכולה להכניס אותנו לנתיב לעתיד נמוך בפחמן. מערכות אנרגיה הן גדולות ומורכבות, ולכן מדיניות האנרגיה חייבת להיות ממוקדת וחסכונית. גישות המתאימות לכל אחד פשוט לא יעשו את העבודה. קובעי המדיניות זקוקים למשאב ברור ומקיף המתאר את מדיניות האנרגיה שתשפיע בצורה הגדולה ביותר על עתידנו באקלים, ומתאר כיצד לתכנן היטב מדיניות זו. זמין באמזון

זה משנה את הכל: קפיטליזם מול האקלים

מאת נעמי קליין
In זה משנה הכל נעמי קליין טוענת כי שינויי אקלים אינם סתם נושא נוסף שמוגש בצורה מסודרת בין מיסים לטיפול בבריאות. זו אזעקה שקוראת לנו לתקן מערכת כלכלית שכבר כושלת אותנו במובנים רבים. קליין בונה בקפדנות את המקרה לכך שהפחתה מאסיבית של פליטת החממה שלנו היא הסיכוי הטוב ביותר שלנו בו זמנית לצמצם את אי השוויון הפעור, לדמיין מחדש את הדמוקרטיות השבורות שלנו ולבנות מחדש את הכלכלות המקומיות המרוויחות שלנו. היא חושפת את הייאוש האידיאולוגי של מכחישי שינויי האקלים, את האשליות המשיחיות של אנשי ההנדסה הגיאולוגית, ואת התבוסתנות הטראגית של יותר מדי יוזמות ירוקות-מיינסטרימיות. והיא מדגימה בדיוק מדוע השוק לא - ולא יכול - לתקן את משבר האקלים, אלא במקום זאת יחמיר את המצב, עם שיטות מיצוי קיצוניות ופוגעות יותר ויותר מבחינה אקולוגית, המלוות בקפיטליזם אסון. זמין באמזון

מאת המו"ל:
רכישות באמזון ללכת לפרוע את העלות של הבאת לך InnerSelf.comelf.com, MightyNatural.com, ו ClimateImpactNews.com ללא עלות וללא מפרסם לעקוב אחר הרגלי הגלישה שלך. גם אם תלחץ על קישור אך אינך קונה את המוצרים הנבחרים האלה, כל דבר אחר שאתה קונה באותו ביקור באמזון משלם לנו עמלה קטנה. אין עלות נוספת עבורך, אז אנא תרום למאמץ. אתה יכול גם להשתמש בקישור זה להשתמש באמזון בכל עת כדי שתוכלו לתמוך במאמצים שלנו.